מידה 48 ולמה אני חושבת שמיכל צפיר צודקת.

כבר הרבה זמן שהפוסט הזה כותב את עצמו, הוא שם בראש שלי ובכל פעם חשבתי לעצמי "למה להיכנס לזה, למה את צריכה את זה" אבל משהו בי לא נותן לי מנוח והגיע הזמן לרשום את הדברים.
בשנה האחרונה הדיבור על עודף משקל במדיות החברתיות ובכלי התקשורת החריף לטוב ולרע ונדמה כי כולם גועשים ורועשים על כל תמונה של אשה שמנה בגופייה וכל מילה של מנכ"ל חברת אופנה כזו או אחרת.

יותר מהכל, היה זה גל הסרטונים של "גורו" שקר כלשהו הגב' מיכל צפיר אשר העלתה סטטוס בו טענה כי עד כה חיה את חייה בשקר וכי היא מנצלת את ההזדמנות להגיד "די לשקר" ושלום לתכנית "החיים שאת רוצה" שתעלה לך איקס שקלים.

בין השאר מודה צפיר כי כל חייה עברה התעללות כשזה נוגע למשקלה, היא הודתה כי לא הייתה אדם מאושר כשמנה וכיום כשהיא רזתה חייה השתנו לטובה.

תשבו חזק כי אני הולכת להגיד את מה שאף שמנה לא תגיד: מיכל צפיר צודקת !!
להיות שמנה זה חרא של דבר.
כן, כן… אני המאושרת במידת ה 48 אומרת כי מיכל צפיר צודקת.
אז למה היא הכעיסה אותי כל כך? למה דאגתי להביע את דעותי בנוגע אליה בכל הזדמנות ?

מיכל צפיר טוענת ובצדק שלהיות אדם שמן בחברה שלנו זה דבר נורא, אלא שכאן הפספוס שלה!
המחלה האמיתית נעוצה בחברה שלנו. בחוסר הסובלנות שלנו, בחוסר היכולת שלנו לקבל את האחר והשונה.
מיכל צפיר צודקת שהבטחון העצמי שלה היה נמוך וכעת הוא גבוה.
כרזה את מקבלת שבחים, כשמנה…. פחות.

שתקום הבחורה שעלתה 2 קילו בחייה ואמרו לה "שמנת..מחמיא לך" אבל אילו הבחורה שירדה 300 גרם תקבל שבחים כאילו קיבלה פרס נובל לשלום.

העיסוק התמידי הזה באיך אנחנו נראים הפך את החברה שלנו לחולה, חברה אשר מתנהגת בבריונות לכל מי שלא מתאים את עצמו למערכת. נשים במידות 40+ מורחקות באלגנטיות ממרכזי קניות ומרובן המוחלט של חברות האופנה תחת הטיעון הנהדר "לא כלכלי" או "לא ניתן לעצב משהו יפה לשמנות". נשים שמנות זוכות להערות ציניות במקום עבודתן וזה עוד במידה ואכן העסיקו אותן. הנטייה לחשוב כי אדם שמן הוא עצלן מאד מקובלת בחברתנו ה"נאורה" וכל מי שמכיר אותי ואת חברותי השמנות יודע כי לא קיים ולו גרם אחד של עצלות בגופנו ה"לא מושלם".
אז כן, מיכל צודקת. להיות אדם שמן בישראל 2016 זה דבר נורא.
כמות הכוח הנפשי שצריכה נערה או אשה כדי לחייך כל בוקר נוכח הערות סטייל "מי ירצה אותך כשאת ככה" או "כמה את יפה..לא חבל.." הוא עצום.

ואז באה מיכל עם גילוי מרעיש,
מיכל צפיר גילתה הסוד לחיים מאושרים, היא פשוט למדה ללכת אחרי העדר. לא רק שהיא התאימה את עצמה למערכת, היא אף הפכה למסיונרית המשפיעה על נשים רבות ודואגת ליישר את כולן אל תוך התבנית שיצרנו כחברה.

אם להודות אני חושבת שמיכל צפיר אשה מאד חזקה, אינטילגנטית ואשת עסקים מצויינת. קחי קבוצת נשים שעוברות התעללות על בסיס יומי ותאמרי להן שהבעיה באמת נעוצה בהן ושאם הן רק יישרו קו וישתנו – הן יחיו את החיים שהן תמיד רצו ותהיינה מאושרות ותגלגלי כמויות כסף אדירות. שאפו לך !

אז החלטתי אני לגלות לכן את הסוד שלי לחיים מאושרים – חינם !!! ככה, בלי לבקש דבר בתמורה.
עמדו מול המראה, למדו לאהוב כל קמט, כל גרם, כל צלקת וכל פגם. הפנימו כי אושר בא ממקום פנימי ולא מקום חיצוני. כיום בישראל סובלים בין 14%-10% מהאוכלוסיה מהפרעות אכילה ולא משנה כמה הן רזות, הן לא מאושרות.
הפנימו כי אלו השופטים אתכם על משקלכם למעשה שונאים את עצמם וכי הם לא מסוגלים לתפוס את הרעיון שאתה מאושר בחלקך כי הם עצמם לא מאושרים.

ואני…אני אמשיך לחשוב שמיכל צודקת אך בניגוד אליה לא איישר קו.
אני אוהבת את הגוף שלי, הוא מתנת אל כפי שהוא !
אני אוהבת את החוזק הנפשי שהוא סיפק לי ואני נהנית ממנו ומהדברים שהוא מאפשר לי לעשות.
אני אמשיך להעלות תמונות שלי ללא כל בושה בפייסבוק, באינסטגרם וגם כאן.
אני אמשיך לקדם מעצבות המכירות בכל הנשים, גם אלו שמידתם שונה משלי ואפרגן לכל אדם ששומר על דרכו ומאמין בחשיבה עצמאית.

מיכל צפיר אולי צודקת אבל בדרכה היא טועה ובגדול.