איפור סנטימנטלי

לאחרונה באחת מקהילות האיפור ברשת נשאלה שאלה בנוגע למוצרי איפור שמסיבות כאלו ואחרות מלווים אותנו שנים. נדהמתי לגלות כי איני היחידה שמחזיקה בסתר מוצר איפור שעבר תוקופו לפני שנים.

כן, אני יודעת. זה נשמע הזוי קצת שמאפרת שמקפידה כל כך על ניקיון ומדברת כל הזמן על מקצועיות מחזיקה מוצר שסביר להניח שהתקלקל כבר לפני שנים אך אל דאגה, מוצרי האיפור הישנים האלו אינם בשימוש ועל כן נשאר רק לנסות לחשוב מדוע אני מחזיקה אותם.

השאלה הזו העסיקה אותי רבות ועל כן החלטתי לשתף אתכם במוצרים החבויים שלי שאני שומרת למשמרת על אף שאין לי בהם כל צורך.

אז הנה, עוד משהו שלא ידעתם עלי, על אף הציניות הרבה שבי, אני מאד סנטימנטלית. מכל מערכת יחסים שהייתי בה נותרו להן מזכרות נעולות בקופסת נעליים, תעודות, תמונות ומכתבים גם כן. הכל שמור היטב. אחת לתקופה אני מוצאת כי הטיול בנתיב הזכרונות מזכיר לי מאיפה באתי ואיזו דרך עשיתי.

גם בכל הנוגע לתחום האיפור אני מגלה שאני סנטימנטלית. תמונות מעבודות האיפור הראשונות שלי לפני עשר שנים (אחסוך מכם את הזוועה), קלסר השראות שמכיל גזרי עיתונים מעבודות איפור שהתלהבתי מהם בזמנו והיום לא ברור לי למה, אפילו מזוודת המתכת הפשוטה מתקופת הלימודים שוכבת פה כאבן שאין לה הופכין.
לא נעים להודות אבל עליה מונח מגש והיא משמשת אותי כשולחן לצד המיטה עבור המחשב הנייד שלי.

בתוך מזוודת המתכת תוכלו למצוא מברשות שכבר איבדו את הרכות שלהן ועל כן הן לא בשימוש אך הן מברשות מתקופת הלימודים שלי ועברו איתי המון ועל כן איני מצליחה להביא את עצמי לתובנה שהגיע הזמן להיפרד מהן.

צלליות העיניים הראשונות שלי עדיין עימי והן שוכובת במזוודה גם כן.

כן, אתם רואים נכון. אלו לא אחרות מצלליות של החברה הנפלאה והנהדרת NO.7 והן היו הראשונות שזכיתי להשתמש בהן. כבר אז התאהבתי באיכות הפיגמנט שלהן, הן רכות, עוצמתיות ועמידות מאד, כיום כשהחברה כבר שנים אינה בארץ אני ממשיכה לבקש מחברות בחו"ל לחפש לי את הצלליות הללו.

במזוודה תמצאו גם את מעגל הריסים שלי, חדש לחלוטין ובקופסא המקורית שלו, הוא היה המוצר הראשון שלי מרשת SEPHORA ומסיבה לא ברורה קשה לי להשתמש בו, המוצר הזה סימל בעיני את הצעד הראשון שלי בהכנסת מותגי חו"ל לתיק האיפור שלי, מעין עליית מדרגה  וגם אם היום זה נשמע לי מטופש לחלוטין הוא עדיין סנטימנטלי  עבורי.

את המוצר האחרון והסנטימנטלי ביותר עבורי תמצאו דווקא בשידת האיפור שלי.
את סבא וסבתא שלי מצד אבא מעולם לא הכרתי, הם נפטרו כשהוא היה נער. מי שגידלו אותו בפועל היו הדודים שלו. דודה טושה, פולניה קלאסית שהייתה בשבילי סבתא טושה הייתה נוהגת בכל בוקר להתאפר בפודרה תוצרת צרפת, סומק, אודם אדום ומסקרה. כך הקפידה כל חייה ואפילו בגיל   80 היא הקפידה על השגרה הזו. מעולם לא ראיתי אותה לא מטופחת, כל שערה במקום, לק פנינה על הציפורניים, שרשרת פנינים לצווארה.

טושה הייתה סבתא דקדקנית ותמיד החמיאה לי על כך שאני מטופחת גם כן, היא נהגה לומר שאני נראית כמו "שיקסה". שיקסה ביידיש היא "גויה". כך נהגו לכנות את הנשים הגרמניות המטופחות שהקפידו על עיצוב השיער והאיפור והיו קנאת הגברים היהודיים בעיתו, כשרצו להגיד שמישהי מאד מטופחת ויפה טענו כי היא נראית כמו "שיקסה" וזהו כינוי שנשאתי בגאווה משך שנים רבות.

לימים כשסבתא טושה נפטרה וחילקו את רכושה, שאלו גם אותי אם אני רוצה משהו.
מודה אני שמכל הזהב, התמונות והחפצים לא רציתי דבר פרט לדבר אחד, את קופסת הפודרה שלה.

פודרה יוקרתית גרוסה דק באריזת זהב מיוחדת ולה ריח הדרים ממכר, בתוך האריזה יש מקום מיוחד לפאף פרוותי ומסננת שניתן להסיר אם רוצים. הפודרה לא בשימוש מן הסתם, רק שמורה כתזכורת על שידת האיפור, כאילו היא כאן איתי, מפדרת את עצמה ומזכירה לי שחשוב להיות מטופחת בכל גיל ובכל סיטואציה.

מאז קניתי גם אחת עבורי לשימוש אישי והיא ללא כל ספק המוצרי הכי יוקרתי שיש בתיק האיפור שלי ולו בגלל מה שהוא מייצג עבורי.

האם גם לכם מוצר כזה בתיק האיפור ? אחד שכבר שנים לא נגעתם בו אבל מסיבה לא ברורה אתם נאחזים בו ? ספרו לי עליו, אשמח לשמוע.