מאפרת תחת אש

חשבתי רבות איך ואם בכלל לכתוב את הפוסט הנוכחי והאמת שאפילו כעת בעת הכתיבה אני עדיין מתלבטת. זו הפעם הראשונה שאני מפרסמת פוסט שנכתב מעצמו ולא תוכנן על כל שלביו אבל הרגשתי צורך לשתף אתכם בתחושות השונות שעוברות בראשה של מאפרת תחת אש.
(בזמן שכתבתי את שלושת השורות האלו נורו 5 טילים לכיוון אזור הדרום)

למי מכם שלא יודע, נולדתי לפני 31 שנים בעיר אשקלון.
עיר קטנה ויפה, נקייה, מטופחת, בכל כיכר פסל, לצד כל כביש גינת ירק והחיים שלי כאן תמיד היו יפים ומאושרים. אלא, שבשנים האחרונות המציאות שלנו השתנתה, הפכנו למגן אנושי ולקלף מיקוח שפולטיקאים רבים נהנים להשתמש בו בתקופת בחירות כזו או אחרת.
מעולם לא הסתרתי את דעותי הפוליטיות והן מוצגות לכל בעמוד הפייסבוק שלי, אך נכון לעכשיו לרגעים אלו, בזמן בו אני, חברי ובני משפחתי חיים במציאות הכי סוריאליסטית שיש, לא בא לי לדבר על פוליטיקה.

בא לי לדבר עליכם, על כל מי שגר צפונית לאשדוד.
פגשתי ושוחחתי עם הרבה בשעות האחרונות, קיבלתי אינספור הזמנות להתארח, רבים הביאו את תמיכתם והציעו שאשמור על עצמי ואהיה חזקה ואני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו להודות לכולם על המחשבה והרצון הטוב ויחד עם זאת הייתי רוצה לבקש מכם דבר אחר.

אשקלון היא הבית שלי, כאן בני משפחתי, החברים והסביבה הטבעית שלי ואין לי כוונות "לברוח" לאף מקום. אני בת של סגן אלוף לשעבר שהששתף באחד מהמבצעים המפורסמים והגדולים ביותר שנעשו אי פעם על ידי צה"ל וחונכתי שאנחנו לא בורחים.
להגיד לי לשמור על עצמי לא כל כך ראלי שכן העיר נטולת מיגון.
פה זה עניין של מזל או גורל – איך שתרצו לכנות את זה.
ראש עיריית אשקלון כבר שנים מתחנן לתקציב מיגון ונענה פעם אחר פעם בסירוב על ידי ראש ממשלת ישראל. לא ייתכן שכסף חשוב יותר מחיי אדם. לא יתכן שיפקירו כמיליון תושבים.
(3 טילים נוספים נורו עד כה תוך כדי כתיבה)
להגיד לי להיות חזקה – כל מי שאי פעם פגש אותי יגיד שאני אישה חזקה וגם אני לא באמת חשבתי שהמצב משפיע עלי עד שישבתי במסעדה עם חברה בתל אביב וקיבלתי התקף לב מרעש של אמבולנס שעבר במקרה באזור, רק אז הבנתי מה ההשפעה של חיים תחת אש.
(טיל נוסף על הדרך 😦 )

כל רעש, כל סירנה, כל אגזוז שפתאום מרעיש, כל אלה מקפיצים אותי ורבים שלא ממש מבינים מדוע נוהגים לצחוק עלי אבל דעו לכם שאותי זה לא מצחיק כלל.

אז בשלב הזה אתם בטח תוהים מהי הבקשה שלי, אני אומרת הישארו בביתכם
אין צורך שתסכנו את עצמכם ותגיעו לדרום כדי לתמוך, אנחנו לא זקוקים לרגשות האשמה אם יקרה לכם משהו על הדרך. אל תפסיקו את החיים הרגילים שלכם, מבחינתי אסור לתת לאף אחד לשבש את שגרת החיים שלנו, אם נאפשר להם אז הם ניצחו.
(ארבעה טילים נוספים נורו כעת)

מה שכן הייתי רוצה הוא שלא תאפשרו למצב הזה להמשיך.
שתפו סטטוסים, אתגרו את הפוליטיקאים ה"נחמדים שלנו" הציפו את עמודי הפייסבוק שלהם.
דאגו להצביע בבחירות הקרובות ולא משנה למי העיקר שתממשו את החובה הבסיסית שלכם כאזרחים שאכפת להם. עשו רעש ! הרבה רעש !!!
(טיל נוסף !!!)

בפעם הבאה שאתם רואים אותי, התנהגו רגיל. שגרה עושה לי טוב
מחזקת אותי, נותנת לי הפוגה מכל זה, אם החוורתי לרגע בגלל רעש מטופש ברחוב אל תצחקו עלי, תבינו שהפחד ממשי והגיוני ויותר מזה, בלתי נשלט.
תזמינו אותי לקפה או סתם תתנו מילה טובה וזה יספיק.
למען האמת אפילו כתיבת הפוסט הזו עוזרת.

לרבים אין את מי לשתף ואין למי לפנות ולי יש אתכם וזה המון, אז תודה.

*סך הכל במהלך כתיבת הפוסט הזה נורו לעבר אזור הדרום כ 15 טילים, מטורף אני אומרת לכם. מטורף!!!